פריצת דיסק מתרחשת כאשר החומר הג'לטיני שבמרכז הדיסק הבין-חולייתי פורץ דרך הקרום החיצוני שלו, ולעיתים לוחץ על עצבים סמוכים. התסמינים עשויים להשתנות בהתאם למיקום הפריצה וחומרתה. להלן 10 תסמינים נפוצים של פריצת דיסק:
- כאב מקומי: כאב באזור הגב התחתון או הצוואר, בהתאם למיקום הפריצה.
- הקרנת כאב: כאבים המקרינים לזרועות או לרגליים, במיוחד בעת פריצת דיסק צווארית או מותנית.
- נימול או עקצוץ: תחושות נימול, עקצוץ או "סיכות ומחטים" בגפיים, הנובעות מלחץ על עצבים.
- חולשת שרירים: חולשה בשרירים המושפעים מהעצב הלחוץ, העלולה לגרום לקושי בהרמת חפצים או בהליכה.
- החמרת כאב בתנועה: התגברות הכאב בעת תנועות מסוימות, כמו התכופפות, הרמת חפצים, שיעול או עיטוש.
- הגבלת טווח תנועה: קושי בביצוע תנועות מסוימות עקב כאב או נוקשות באזור הפגוע.
- תחושת שריפה: תחושת חום או שריפה באזור המושפע, במיוחד בגפיים.
- החמרת כאב בישיבה ממושכת: ישיבה ממושכת עלולה להחמיר את הכאב, במיוחד בפריצת דיסק בגב התחתון.
- הקלה בשכיבה: הפחתת הכאב בעת שכיבה, כאשר הלחץ על הדיסק המופרץ פוחת.
- הפרעות תחושתיות: אובדן תחושה או רגישות מופחתת באזורים המושפעים, בהתאם לעצב הנפגע.
חשוב לציין כי התסמינים עשויים להשתנות בין מטופלים, ובמקרים מסוימים פריצת דיסק עשויה להיות א-תסמינית. אם אתה חווה אחד או יותר מהתסמינים הללו, מומלץ לפנות לאבחון מקצועי ולקבלת טיפול מתאים.
מ
פריצת דיסק צווארית היא מצב שבו הנוזל הג'לטיני שבתוך הדיסק הבין-חולייתי בצוואר פורץ דרך המעטפת החיצונית שלו, ולעיתים לוחץ על עצבים סמוכים. תופעה זו עלולה לגרום לכאבים עזים בצוואר, הקרנת כאב לכתפיים, לזרועות או לכפות הידיים, תחושות נימול או עקצוץ, וחולשה בשרירים המושפעים.
גורמים לפריצת דיסק צווארית:
- עומס יתר: פעילות גופנית מאומצת, הרמת משאות כבדים או תנועות חוזרות ונשנות עלולות להפעיל לחץ מוגבר על הדיסקים בצוואר.
- יציבה לא נכונה: ישיבה ממושכת בתנוחה לא תקינה, כמו עבודה מול מחשב ללא תמיכה מתאימה, עלולה להוביל לשחיקת הדיסקים.
- תאונות וחבלות: פגיעות כמו תאונות דרכים או נפילות עלולות לגרום לנזק לדיסקים הצוואריים.
- הזדקנות: עם הגיל, הדיסקים מאבדים מגמישותם ומיכולת הספיגה שלהם, מה שמגביר את הסיכון לפריצה.
תסמינים נפוצים:
- כאב בצוואר: כאב חד ומתמשך באזור הצוואר, המוגבר בתנועות מסוימות.
- הקרנת כאב: הכאב עשוי להקרין לכתפיים, לזרועות או לכפות הידיים.
- נימול ועקצוץ: תחושות נימול או עקצוץ בידיים, הנובעות מלחץ על העצבים.
- חולשת שרירים: חולשה בשרירי הזרועות או הידיים, המקשה על ביצוע פעולות יומיומיות.
אבחון:
האבחון כולל בדיקה גופנית להערכת טווח התנועה, בדיקות נוירולוגיות לזיהוי פגיעה עצבית, ובדיקות הדמיה כמו MRI או CT לאישור האבחנה ולהערכת חומרת הפריצה.
טיפול:
ברוב המקרים, הטיפול בפריצת דיסק צווארית הוא שמרני וכולל:
- מנוחה: הפחתת פעילויות המעמיסות על הצוואר.
- טיפול תרופתי: משככי כאבים, נוגדי דלקת ותרופות להרפיית שרירים.
- פיזיותרפיה: תרגילים לחיזוק השרירים ושיפור היציבה.
- כירופרקטיקה: טיפולים ידניים לשיפור תנועתיות החוליות והפחתת הלחץ על העצבים.
- שינויים באורח החיים: שמירה על יציבה נכונה, הימנעות מהרמת משאות כבדים וביצוע פעילות גופנית מתונה.
במקרים חמורים, כאשר הטיפולים השמרניים אינם מביאים להקלה, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות כירורגית.
מניעה:
- שמירה על יציבה נכונה: בעת ישיבה, עמידה ועבודה.
- פעילות גופנית סדירה: לחיזוק שרירי הצוואר והגב.
- שמירה על משקל גוף תקין: להפחתת העומס על עמוד השדרה.
גורמים לפריצת דיסק גב תחתון
פריצת דיסק בגב התחתון מתרחשת כאשר החומר הרך שבמרכז הדיסק הבין-חולייתי חודר דרך המעטפת החיצונית של הדיסק ולוחץ על העצבים שבקרבתו. מצב זה עלול לגרום לכאבים חזקים באזור הגב התחתון ולהשפיע גם על הרגליים, כולל הקרנות כאב, תחושת נימול, וחולשה בשרירים.
גורמים לפריצת דיסק בגב התחתון:
- מאמץ יתר: תנועות חדות או הרמת חפצים כבדים בצורה לא נכונה עלולות ליצור עומס מוגזם על הדיסקים בעמוד השדרה התחתון.
- ישיבה ממושכת: עבודה בתנוחות לא מותאמות, כמו מול מחשב ללא תמיכה מספקת, עשויה לגרום לשחיקת הדיסקים לאורך זמן.
- שינויים הקשורים לגיל: עם השנים, הגמישות והחוזק של הדיסקים פוחתים, מה שהופך אותם לפגיעים יותר לפריצה.
תסמינים עיקריים:
- כאבים בגב התחתון: כאב חד או מתמשך שמחמיר בעת פעולות מסוימות כמו כיפוף או ישיבה ממושכת.
- הקרנה לרגליים: תחושת כאב שמקרינה מאזור הגב לירכיים, לשוקיים או לכפות הרגליים.
- תחושות נימול או חוסר תחושה: חוסר נוחות באזורים מסוימים בגפיים, שנגרמת מלחץ על העצבים.
- חולשה בשרירים: ירידה בכוח שרירי הרגליים, המגבילה תנועה תקינה.
אבחון:
האבחון נעשה באמצעות בדיקה פיזית הכוללת הערכת טווח תנועה, לצד בדיקות מתקדמות כמו MRI או CT לזיהוי מיקום וחומרת הפגיעה.
טיפול:
ברוב המקרים, הטיפול כולל גישות לא פולשניות, כמו:
- מנוחה מסוימת להקלה על העומס מהגב.
- שימוש בתרופות נוגדות כאב ודלקת.
- פיזיותרפיה לחיזוק שרירים ושיפור היציבה.
- טיפולי כירופרקטיקה להחזרת תנועתיות תקינה ולהפחתת לחץ על העצבים.
במקרים חמורים יותר, שבהם הטיפול השמרני אינו מספק הקלה, עשויה להיות מוצעת התערבות כירורגית.